החיבור בין פסיכולוגיה חיובית וצילום

ריכזתי תשובות לשאלות ששואלים אותי לעתים קרובות על החיבור שיצרתי בין פסיכולוגיה חיובית וצילום. ניתן לקרוא כאן, למשל, מאיפה צץ הרעיון לחבר בין עולמות התוכן, למה החלטתי לחקור דווקא את החיבור הזה, איך זה בעצם עובד, מה מיוחד בלימוד באמצעות צילום, במה שונה צילום תרפויטי מטיפול באומנויות, ומה התרומה ההדדית של עולם הצילום והפסיכולוגיה החיובית.

מפגש ביתי פתוח

"בשנת 2015 אפתח את הבית ואת הלב", הבטחתי לכם ברשתות החברתיות. ואכן, השנה האזרחית החדשה הביאה עמה חידושים מרגשים, וביניהם, מסורת חדשה… 

במהלך השנה יתקיימו בביתי מפגשים פתוחים, בהם אשתף מה שמרתק אותי בעשייה, ואציע גם במה לאנשים מעניינים שמתלווים אלי בנתיבי הצילום התרפויטי. בכל מפגש אציג תכנים ייחודיים, ואגע בכל פעם בנקודות אחרות מעולם התוכן של צילום תרפויטי ופסיכולוגיה חיובית. המפגשים הנם הזדמנות ומסגרת ליצירת חוויה משותפת, בדרך הישנה והטובה, מחוץ למסך ולעולם הדיגיטאלי.

המפגשים הביתיים אינם כרוכים בתשלום, ומשמשים אך ורק כהזדמנות להעמקת ההכרות בינינו, להחלפת רעיונות ודעות, ולהשראה הדדית. אך נדרשת הרשמה טלפונית מראש, כדי שניתן יהיה להיערך היטב לקראת כל מפגש. כדי להשתתף במפגש הקרוב, ובעתיד, כדאי ליצור עמי קשר, לקבלת פרטים.

למשתתפים, לחבריי היקרים, לכם נתונה תודתי, על מפגשים מרוממי נפש, מעוררים ומעשירים. נוכחותכם, והדרך בה בוחר כל אחד מכם להשתתף ולשתף, הן הרוח הגבית שלי, הכוח וההשראה, להמשיך ולהפליג הלאה. מוזמנים לקחת חלק גם במפגשים בעתיד, ולהמשיך להיחשף, ולתרום, לתכנים ולרעיונות המתחדשים.

למתעניינים, אם לא הצלחתם להירשם למפגש, או שלא נשאר עבורכם מקום, אתם מוזמנים לגלות בהמשך העמוד מה החמצתם, ולקבל הפניה לחומרי קריאה משלימים.


מתוך המפגש הביתי הפתוח – 30.04.15

לשים את האושר בפוקוס - מפגש ביתי פתוח 30.04.15

לאחר תזכורת קצרה על הקשר בין צילום לבין בריאות הנפש והגוף, כמפורט במאמר – "האם "חיידק הצילום" הוא בעצם תרופה?". חזרנו לדון בייחוד של הלימוד באמצעות מצלמה. הצגתי תכנים מסדנת המבוא מסע אל הנוף הפנימי, ונתתי טעימה מאחד הנושאים: נוף ההזדמנויות מבעד לעדשה. בהמשך עברנו לדון בהתבוננות כדרך חיים, ובצילום וזהות כתהליך, ובשאלות נוספות שעולם הצילום מעלה. צפינו בתצלומים ובסרטונים, ושמענו על התהליכים שמאחוריהם, מעבודותיי, מעבודות תלמידיי, ומעבודותיו של הצלם-אמן אבשלום לוי, שהציג סדרות צילום מספרו ומהתערוכה "שטח הפקר", סדרות שבהן הצילום משמש כתהליך תרפויטי אישי, ככלי להשפעה מיטיבה על אנשים בשולי החברה, והן כאמצעי להשפעה חברתית.


מתוך המפגש הביתי הפתוח – 29.01.15

DSC_6648 - עותק

לאחר מבוא קצר על פסיכולוגיה חיובית, העלאתי את שאלת הקשר בין צילום לבין בריאות הנפש והגוף, והצגתי עדויות שונות, המפורטות גם במאמר – "האם "חיידק הצילום" הוא בעצם תרופה?". בהמשך, סיפרתי על הכישלון שלי בצילום, דנתי בייחודו של הלימוד באמצעות מצלמה, והתייחסתי לתפקיד שלי כמורה, בהתמודדות עם סרבני למידה, קיצורי דרך ושליטה בתודעה. לסיום, הזכרתי איך נוצר אצלי החיבור בין צילום לפסיכולוגיה חיובית, הצגתי את תכני סדנת המבוא מסע אל הנוף הפנימי, ונתתי טעימה מאחד המפגשים בה, נוף ההזדמנויות מבעד לעדשה. המפגש כולו היה מלווה בתצלומים, בסרטונים, ובסיפורים שמאחורי הקלעים.

 עוד על פסיכולוגיה חיובית וצילום

ניווט בין מטרות וסגנונות

Floating # מרחפת

מדוע אנו מצלמים כפי שאנו מצלמים? מהן המטרות הסמויות שאנו מציבים לעצמנו בצילום? אילו תהליכים חבויים אנו מפעילים כדי להגשים את המטרות הללו, ומה נוכל ללמוד מהם על הדרך שבה אנו מתנהלים בעולם?

בסדרת המבוא למדנו את יסודות הצילום כאמצעי המחשה ליסודות הפסיכולוגיה החיובית, ומצאנו בתהליך בניית הקומפוזיציה תובנות הנוגעות לשגרת חיינו. כעת, בסדרה למתקדמים "ניווט בין מטרות וסגנונות", נחדד את הכלים שרכשנו, נעמיק לחקור את עולם הקומפוזיציה, ונגלה פנים נוספות בסגנון הביטוי האישי.

בכל אחד מחמשת המפגשים בסדרה, נדון בפן אחר של התהליכים הגלויים והחבויים בבניית קומפוזיציה, וכל תהליך יוביל אותנו להבין עוד נדבך בסגנון האישי שבו אנו מעצבים את חיינו, ולכלים נוספים שעומדים לרשותנו בתהליכי השינוי. כל מפגש יוקדש לציר אחד מבין חמישה צירי סגנון צילום. בחירה מודעת של מיקום על פני כל ציר הנה ביטוי ליכולת המתפתחת בצילום. אנו נבחן מהי משמעותו של כל ציר גם בתרבות שבה אנו חיים, ומהן ההשלכות האישיות של תזוזה בין קטבי כל ציר וציר.


תכנית מפגשי "ניווט בין מטרות וסגנונות"

מפגש 1: בין המקובל לחדשני

מיהם בעלי העניין בתצלומים שלנו? מה הם מצפים? כיצד הם מגיבים? מהו הקשר בין כללי הקומפוזיציה המקובלים לבין תגובתם? כיצד אנו בוחרים להתמקם בגבולות כללי הקומפוזיציה? מתי אנו מפרים אותם? מה ההשלכות של שמירה על הכללים ושל שבירתם? מדוע קשה להפתיע בצילום, ואיך ניתן בכל זאת ליצור סגנון חדשני?

www.focus-on-happiness.com

מפגש 2: בין תכנון לתגובה

באיזו מידה אנו מעדיפים לשלוט בסצנה המצולמת? האם אנו בוחרים באופן ספונטני נושאי צילום שמאפשרים יותר, או פחות, שליטה? עד כמה אנו מסתמכים, אם בכלל, על יכולת התפיסה ומהירות התגובה? האם אנו עוסקים ב-ניהול של סצנת הצילום, או מתנהלים על ידה? כיצד הפעולות שאנו מבצעים לפני הסצנה ובמהלכה, משפיעות על הצילום שנפיק, ועל תגובתנו להפתעות ולרעיונות חדשים שצצים תוך כדי הצילום?

TALKING TREES

מפגש 3: בין הפשוט למורכב

כמה מוקדי עניין אנו בוחרים להכניס לתצלום? כיצד צפיפות מוקדי העניין בקומפוזיציה משפיעה על מבטו הסוקר של הצופה? מהי יכולת הפשטה? איך מציגים נושא מורכב באופן פשוט מבחינה גרפית? איך מפשטים גירוי וויזואלי ושומרים, בכל זאת, על הקשר למציאות? איך משפיע הארגון על מורכבות הנושא? מהם כללי הקומפוזיציה שמסייעים להתמודד עם נושא מורכב?

www.focus-on-happiness.com

מפגש 4: בין עמימות לבהירות

עד כמה התצלומים מדברים בעד עצמם? מה נדרש מהצופה בתהליך ה-פענוח של תצלום? במה תורמים מעורבות הצופה, הניסיון והציפיות שלו, בפענוח התצלומים שלנו? האם אנו יוצרים כותרת בעת הצילום, מאוחר יותר, או לעולם לא? מה תפקידן של כותרות, ואיך הן משפיעות על הקשר בין הנושא לבין הקומפוזיציה שיצרנו, ובינינו לבין אחרים?

www.focus-on-happiness.com

מפגש 5: בין תיעוד להבעה אישית

האם אנו בוחנים בעין המצלמה את העולם שסביבנו או את עולמנו הפנימי? מתי אנו מתמקדים בתיעוד החוץ כפי שהוא במציאות, ומתי אנו שוקלים לעשות בו כרצוננו בעזרת המצלמה? כיצד אנו מביעים חוויה רגעית או רגש באמצעות טכניקות צילום? באיזו מידה אנו מציעים פרשנות אישית לנושאי הצילום? איזה חלק בפרשנות הנו תיעוד אובייקטיבי ואיזה חלק בו הוא הבעת דעה סובייקטיבית?

RANDOM STARS


אז איך לומדים?
 נפגשים! 5 מפגשי "שטח" אישיים, אחד-על-אחד, או בקבוצה קטנה, ברחובות תל אביב וסביבתה, במשך 2-3 שעות בכל מפגש. מניסיון, משך המפגש משתנה מתלמיד לתלמיד, ואפילו ממפגש למפגש. בכל מפגש נתאים את משך הזמן הרצוי לנו. אנו מתאמים את המפגשים מראש, כשהתדירות הרצויה היא בין אחת לשבועיים ועד אחת לחודש. וכאמור, במפגשים נעמיק בהבנת התהליכים הגלויים והחבויים בבניית קומפוזיציה, ונחשוף בהדרגה אפשרויות חדשות לעיצוב חיינו.

ומה עוד מקבלים? בסוף כל מפגש מקבלים את חומר השיעור כולו בכתב, לחזרה והעמקה נוספת בבית. בנוסף, מקבלים תרגילי בית בכתיבה, שהם חובה לקראת המפגש הבא, וגם הפניה לחומר קריאה נוסף להעשרה. במידת הצורך, ובתיאום מראש, מנהלים בין המפגשים גם מפגש מרוחק בסקייפ, לעזרה ותמיכה בתרגילי הבית. היקף הלמידה בסדרה, כלומר, כל התכנים, המפגשים ותרגילי הבית, מקביל ל-25 שעות ייעוץ. בזמן המפגש נדרשת מצלמה שמאפשרת שליטה ידנית. לצורך תרגילי הבית אין צורך במצלמה.

אני מזמינה אותך בחום "לשים את האושר בפוקוס", וליצור קשר לפרטים והרשמה.

 עוד על פסיכולוגיה חיובית וצילום

מסע אל הנוף הפנימי – סדרת המבוא

On track # על המסלול

האם ניתן ללמוד לעצב חיי יומיום מאושרים, באותה טבעיות שבה ניתן להפיק תצלומים יפיפיים? מהי ההקבלה בין תהליכים יצירתיים בצילום לבין הטכנולוגיה של השינוי? כיצד חוויית הצילום ממחישה כלים לצמיחה והתפתחות?

שיטת "לשים את האושר בפוקוס", המבוססת על עקרונות מתוך הפסיכולוגיה החיובית, היא התשובה לשאלות הללו. בסדרת המבוא, "מסע אל הנוף הפנימי", הכוללת חמישה מפגשים אישיים של לימוד וצילום, נכיר את המצלמה בדרך אחרת, ונלמד את יסודות הצילום כאמצעי המחשה ליסודות חשובים בפסיכולוגיה חיובית. בכל מפגש תתווסף עוד מיומנות בצילום, והשימוש בה יהיה כלי לגירוי המחשבה ולהתנעת תהליך של שינוי.

לא נדרש מראש ידע בצילום, ולמעשה, לא נדרש דבר, פרט למצלמה, מחויבות והתמדה. מתוך ההתנסות במפגשים, ותרגילי הבית בין מפגש למפגש, יצטברו ברשותך כלים חדשים, ויתחדדו הכלים הקיימים. כך, תוך כדי החיים עצמם, ללא מאמץ גדול במיוחד, אבל תוך כדי בילוי והנאה, תתפתח אצלך, לצד יכולת הצילום, גם יכולת אישית שתאפשר לך שינוי.


תכנית מפגשי "מסע אל הנוף הפנימי"

מפגש 1: אחיזה במצלמה, אחיזה במציאות
מה עושים עם מצלמה עוד לפני שמתחילים לצלם? מה המצלמה יודעת לבצע? מה הקשר בין יכולות המצלמה לבין היכולת שלנו? ואיך כל זה קשור לזהות ולשינוי? במפגש נסקור את חלקי המצלמה, נלמד להכיר אותה, ונתרגל פוקוס ואחיזה נכונה. דרך התרגול נחווה ונגדיר מונחים בסיסים בשיטה: עובדות, התארגנות, יכולת. בתרגילי הבית נשתמש במונחים החדשים הלכה למעשה.

STANDARDS OF JOY

מפגש 2: מסגור ומסגרת
מהי קומפוזיציה? איך בונים אותה? איך הקומפוזיציה יוצרת משמעות ועניין בתמונה? מה יקרה אם נשאיל את כללי הקומפוזיציה לחיי היומיום? האם נוכל לעצב אושר באותה טבעיות שבה מפיקים תצלומים יפים?
במפגש נתרגל שיטות מקובלות ליצירת קומפוזיציה, ובאמצעותן נוסיף לארגז הכלים שלושה מונחים חדשים: מטען יכולות, מסגרת יומיומית, צמצום חיובי.

www.focus-on-happiness.com

מפגש 3: נוף ההזדמנויות מבעד לעדשה
מהו עומק שדה? איך שולטים בו? מה נוכל ללמוד ממנו על תגובתנו לנוף, לאו דווקא המצולם, אלא זה שנשקף במסע חיינו? מתוך טכניקות שליטה בחדות וטשטוש שנתרגל במפגש, נפיק תובנות על מושגי יסוד נוספים בשיטה: מרחב ההזדמנויות, הזדמנות רלוונטית, נוף, הדחקת הנוף, הדיפת הנוף. בעזרתם נתרגל בבית צייד הזדמנויות.

WALL STORIES

מפגש 4: זרימה בין אור וצל
איך מודדים אור? איך יוצרים חשיפה מאוזנת? איך ניתן לאזן בין אור וצל בתמונה? ומה ניתן ללמוד מכך על איזון האורות והצללים המלווים את בחירות העשייה שלנו? במפגש נלמד ליישם שיטות למדידת אור, ולהשפיע על החשיפה לאור באמצעות תכונות שונות במצלמה. מד החשיפה ישמש כמשל להבנת חווית הזרימה, נקודת האיזון בין שעמום לחרדה.

www.focus-on-happiness.com

מפגש 5: איזון גוון וקול
מהו איזון לבן? כיצד הוא מסייע להתמודד עם מקורות האור המשפיעים על גווני הצילום? ומה נלמד מכך על התמודדות עם אנשים שמאירים אותנו באורות שונים? כפי שטמפרטורת האור היא יחסית, כך גם התגובות לעשייה שלנו. במפגש המסכם נתייחס לאופני התמודדות עם הקולות שבחוץ וגם עם הקולות שבפנים, אשר מגיבים לכל: מהמסגרת היומיומית ועד חוויות הזרימה.

MATTER OF LIGHT

אז איך לומדים? נפגשים! 5 מפגשי "שטח" אישיים, אחד-על-אחד או בקבוצה קטנה, ברחובות תל אביב וסביבתה, במשך 2-3 שעות בכל מפגש. מניסיון, משך המפגש משתנה מתלמיד לתלמיד, מקבוצה לקבוצה, ואפילו ממפגש למפגש. בכל מפגש נתאים את משך הזמן הרצוי לנו. אנו מתאמים את המפגשים מראש, כשהתדירות הרצויה היא בין אחת לשבועיים ועד אחת לחודש. וכאמור, במפגשים לומדים את כל יסודות הצילום, ודרכם נחשפים למבוא יישומי לפסיכולוגיה חיובית, ומצטיידים בכלים מעשיים שניתן ליישם גם מחוץ למפגשים עצמם.

ומה עוד מקבלים? בסוף כל מפגש מקבלים את חומר השיעור כולו בכתב, לחזרה והעמקה נוספת בבית. בנוסף, מקבלים תרגילי בית בכתיבה, שהם חובה לקראת המפגש הבא, וגם הפניה לחומר קריאה נוסף להעשרה. במידת הצורך, ובתיאום מראש, מנהלים בין המפגשים גם מפגש מרוחק בסקייפ, לעזרה ותמיכה בתרגילי הבית. היקף הלמידה בסדרה, כלומר, כל התכנים, המפגשים ותרגילי הבית, מקביל ל-25 שעות ייעוץ.

האם צריך מצלמה? רצוי, ואם יש לך מצלמה שמאפשרת שליטה ידנית, מה טוב. אם אין לך מצלמה שמאפשרת שליטה ידנית, ניתן לקבל מצלמה כזו לזמן המפגש. לצורך תרגילי הבית אין צורך במצלמה.

אני מזמינה אותך בחום "לשים את האושר בפוקוס", וליצור קשר לפרטים והרשמה.


ביולי 2014 השתתפה ליטל שמר חיים כמרצה אורחת בקורס לפסיכולוגיה חיובית, במסגרת לימודי תואר שני בניהול, במסלול האקדמי של המכללה למנהל. זהו קורס מתוקשב, שבו תכני הפסיכולוגיה החיובית מומחשים באמצעות תהליכים יצירתיים בצילום, על פי שיטת ההדרכה של "לשים את האושר בפוקוס". הקורס מתמקד ביישומיה הניהוליים והאישיים של הפסיכולוגיה החיובית, והטכניקה הייחודית שנבחרה לשמש בו קשורה לרקע של התלמידים בתקשורת, וליכולתם להתחבר אל תכני הקורס דרך עדשת המצלמה. בפתיחת הקורס ראיין פרופ' אורן קפלן, דיקאן בית הספר למנהל עסקים במכללה למנהל, את ליטל שמר חיים על הקשר בין צילום לפסיכולוגיה חיובית.

 עוד על פסיכולוגיה חיובית וצילום

מסע מצולם בעקבות מדע האושר

מה משותף לכולנו, לכל בני האדם במאה העשרים ואחת? כמו בכל הזמנים, גם אנחנו רוצים להיות מאושרים!
ומה עוד כולנו עושים כיום? כמובן, מצלמים!

אז מה הקשר בין צילום לבין אושר? האם נוכל להבין משהו על אושר מתוך חווית הצילום?
האם נוכל ללמוד להיות מאושרים כפי שאנו לומדים לצלם? או להתבונן בתצלומים ולהבין את עצמנו?

בשאלות אלו ואחרות נעסוק בהרצאה "מסע מצולם בעקבות מדע האושר".
נגלה מה קורה כשמחליטים "לשים את האושר בפוקוס",
ולומדים ליישם עקרונות חדשניים של פסיכולוגיה חיובית תוך כדי צילום.

RANDOM STARS

במהלך שעה וחצי של הרצאה חווייתית נלמד כיצד תהליכים יצירתיים בצילום קשורים לטכנולוגיה של השינוי,
ונבחן איך חווית הצילום יכולה לעזור לכל אחד מאיתנו לצמוח ולהתפתח.

אציג בפניכם בהרצאה שפע של עדויות מחקריות על הדברים שגורמים לנו אושר, ולצד אוסף תצלומים חובק עולם,
אשמיע סיפורים אישיים מתחנות במסע, ואעשיר אתכם בנקודות למחשבה, השראה, ובכלים מעשיים המעודדים שינוי.

בהרצאה אשלב ידע מתוך עשרים שנות ניסיון במחקר וייעוץ לארגונים ואנשים,
ומתובנות המורים והתלמידים שפגשתי בדרך, שהתגבשו יחד לתוך
גישת "לשים את האושר בפוקוס", צילום תרפויטי המבוסס על פסיכולוגיה חיובית.

ההרצאה מומלצת לארגונים, לקבוצות, לחוגי בית ולקהל הרחב.
צרו קשר לפרטים ולהזמנות.

 עוד על פסיכולוגיה חיובית וצילום

עוד שאלות ששואלים בהרצאות

אני מקיימת הרצאות, ומציגה בהן את החיבור החדשני שייסדתי בין צילום לפסיכולוגיה חיובית. הקהל בהרצאות שואל שאלות, ואני לומדת מהן הרבה מאד. החלטתי לתעד שאלות מאתגרות, ולשתף מפעם לפעם את התשובות. אם גם לך יש שאלות שיגרמו לי להזיע, אשמח מאד לקבל אותן ממך במייל, ולהתייחס אליהן בהמשך.

האם שיטת הצילום התרפויטי "לשים את האושר בפוקוס" יוצרת בוודאות שינוי חיובי?

שאלה מעניינת שעלתה לאחרונה בהרצאה: "איך את יכולה להיות בטוחה שהשיטה שפיתחת גורמת לאנשים להיות מאושרים יותר?" אני נשאלת על כך, לעתים, גם בנוסח אחר: "האם יש אחריות לכך שהלימוד בשיטה מביא לשינוי אצל התלמידים?"

LSH.020115.6213p

ראשית, נוסח השאלה מעיד על גישה, שבעיני ראוי לשנות. זו לא השיטה שיוצרת שינוי, אלא אנשים יוצרים בעצמם שינוי, כל אחד על פי יכולתו. היכולת נמדדת בעשייה, ועל כל אחד מוטלת האחריות לעשות מה שנדרש, כדי להרחיב את היכולת שמעצבת את זהותו, וכך לצמוח ולהתפתח. כל אחד אחראי ללמוד להעריך את יכולתו באופן מהימן, להבחין ביכולות שיש לאחרים סביבו, ללמוד ליהנות מיכולתם ולהעניק להם מיכולתו. התכנים והכלים שאני מציעה במסגרת הלימוד רק מסייעים בכך. "המפתח לאושר" לא נמצא בשיטה זו או אחרת, אלא בידי כל אחד מהתלמידים. המעורבות בשיעורים ובתרגילי הבית, והנכונות להפנים וליישם ידע ותובנות שהוכחו באופן מחקרי ומעשי, הן שמחוללות שינוי. לעתים מתרחש שינוי מהיר, ולעתים לוקח זמן רב עד שהוא מחלחל ומורגש בסדר היום. אולם, תלמידים ש- "עושים", גם מעידים על שינוי מבורך, ואת השינוי הם יצרו במו ידיהם.

שנית, חשוב לזכור כי הלימוד מתבסס על צילום. חוויית הצילום, כשלעצמה, תורמת לאושר, לפחות באמצעות ארבע תופעות, שעליהן כתבתי בהרחבה במאמר "האם חיידק הצילום הוא בעצם תרופה": הצילום מאפשר למקד את תשומת לב בהווה ולהבחין בפרטים המשתנים סביבנו, וכך נוצר רוגע שתורם לשיפור מדדים בריאותיים ויכולת תפקודית. הצילום מאפשר לחוות "זרימה", חוויה של ריכוז ללא כל מאמץ, התמקדות בפעילות מאתגרת שתואמת ליכולת האישית, תוך כדי הנאה והתמזגות של התודעה בעשייה, הפחתת המודעות העצמית, והשגת תחושת חופש ושחרור שמובילה להישגים. הצילום הוא אמצעי יעיל לאיזון גירויים שליליים שמציפים אותנו בחיי היומיום, באמצעות הפניית קשב לאסתטיקה, לנוף, ולאנשים אחרים. הצילום הוא גם אמצעי נפוץ לטיפוח יחסים חברתיים. כלומר, עוד לפני שמתחילים ללמוד בשיטת הצילום התרפויטי, עצם העיסוק בצילום כבר תורם לאושר.

ולסיום, אציין כי פעולת הלמידה עצמה מתניעה תהליך של שינוי. למידה, היכולת המתפתחת סביבה, והעיסוק באתגרים חדשים, מחליפים יחד דבר מה אחר בסדר היום, שעל פי רוב, הוא פחות טוב, כלומר, פחות תורם לאושר. המטאפורות מעולם הצילום בשיטת הלימוד שאני מציעה, מאפשרות גם שימוש בשפת חשיבה חדשה, שבאמצעותה ניתן לבחון מחדש את סדר היום, להסיק מסקנות אודותיו, ולהפיק ממנו יותר, תוך הבנה שהדברים תלויים בתלמיד עצמו, ולאן דווקא באחרים או בגורמים חיצוניים.

האם דיבורים על אושר מעניינים רק אנשים לא-מאושרים?

הנה שאלה שעלתה באחת ההרצאות: "אושר זה נושא שמעסיק אנשים לא-מאושרים. לי יש מזל, אני אדם מאד מאושר, אולי נולדתי ככה, עם רמות סרוטונין גבוהות במיוחד במוח. למה הנושא הזה, וכל המחקרים וההמלצות סביבו, אמורים לעניין אותי?"

הרצאה - "לשים את האושר בפוקוס"

עכשיו, כשאני כותבת שורות אלו, אני חושבת לעצמי שהשאלה הזו היא דוגמא נהדרת למושגים "הדחקת נוף" ו- "הדיפת נוף", שעליהם אני מרחיבה בשיעורי הצילום התרפויטי. עומד לפני אדם, שלא מבחין בעובדה שהוא איננו חי בחלל הריק. קיימים סביבו אנשים שיכולים אולי להיות מושפעים ממנו, מההתנהגות שלו, מהידע, ומהכלים שברשותו. האם יש סיכוי שמישהו מבני משפחתו, חבריו או האנשים שמקיפים אותו במסגרת התפקידים שהוא נושא, יכול להפיק תועלת מהתובנות שמחקר המדעי מציע?

פרופ' סוניה ליובומירסקי מסכמת בספרה "הדרך אל האושר" אוסף גדול של מחקרים, ובעקבותיו היא מציעה מספר אסטרטגיות שאנשים יכולים לנקוט כדי לשפר את חייהם. לטענתה, אפשר לייחס 50% מההבדלים ברמות האושר של אנשים לגנטיקה, לפוטנציאל של אושר שעמו אנשים נולדים. אבל אם כולנו היינו שיבוטים גנטיים, היינו עדיין שונים זה מזה ברמת האושר. השוני בינינו, בהשוואה לשוני שקיים במציאות, היה מצטמצם ב-50%. נסיבות החיים משפיעות אף הן על האושר, אבל אם כולנו היינו גם זהים בנסיבות חיינו, במין קסם שכזה – בריאים, יפים, עשירים ונאהבים באותה מידה, זה היה מצמצם את ההבדלים בינינו ברמת האושר רק בעוד 10%. וכך, 40% מהבדלים ברמות האושר, שלא קשורים לגנטיקה ולנסיבות החיים, נעוצים בהתנהגות שלנו, בפעילויות היומיום שבהן אנחנו שולטים, ובאמצעותן אנחנו יכולים להשפיע על האושר.

בשיעורי הצילום התרפויטי אנו מתמקדים בעובדות על עשייה, ולא בשיפוטים וברגשות. אם נבדוק מה אנחנו עושים, ומה עושים האנשים היקרים לנו, נמצא פוטנציאל לא מנוצל של אושר. המאמץ כדאי, כי להגביר אושר זה לא אומר רק "להרגיש יותר טוב". לובומירסקי מצביעה בסקירה המדעית שלה על כך שאנשים מאושרים הם גם נמרצים יותר, אהודים יותר, מתמידים בזוגיות, ונהנים מיותר תמיכה חברתית. בעבודה הם גם יצירתיים יותר, מנהיגים טובים יותר, מתגברים יותר על קשיים, ואפילו מרוויחים יותר. גם מבחינה בריאותית הם נהנים מיתרונות: בריאים יותר, בעלי מערכת חיסונית חזקה יותר, וחיים יותר שנים. לדעתי זהו מסר שכדאי לכל אחד להכיר, גם אם נדמה בטעות שהפוטנציאל האישי כבר מוצה במלואו, תמיד ניתן לזהות פוטנציאל אושר לא ממומש בקרב האחרים מסביב.

 עוד על פסיכולוגיה חיובית וצילום

Scroll to Top