מבין התחומים, מי תורם יותר למי?

מי תורם יותר למי: הצילום לפסיכולוגיה החיובית או להפך, הפסיכולוגיה החיובית לצילום? אני מוצאת הרבה חיבורים בין פסיכולוגיה חיובית וצילום, וחושבת שהאינטגרציה בין העולמות מרחיבה ומעשירה כל אחד מהם. כולם יודעים כמה הצילום זמין. המדיום הזה הפך לנגיש ושימושי בסדר היום של חלקים כל כך גדולים בחברה, ופה עולה אפשרות חדשה, הייתי אומרת שאפילו אפשרות מפתה, עבור כלל האוכלוסייה, ולאו דווקא למי שפועל בשדה האומנות או המדע. תאר לך שבנוסף לזה שהצילום הוא כלי לתיעוד ופנאי, הוא יתחיל להיות שימושי גם ככלי משמעותי ללימוד ולהתפתחות של כל אחד ואחד.

Butterflies of Mainau # פרפרים במינאו

מנקודת המבט של עולם הצילום, אני אוהבת לחשוב איך האופטיקה הפיזיקאלית והדיגיטאלית תרמו לאורך ההיסטוריה להבנת העולם ולהרחבת הגבולות הנתפסים שלו. מצד אחד, טלסקופים אפשרו לבני האדם לגלות גלקסיות אחרות, ולחקור את החלל האינסופי. מצד שני, מיקרוסקופים תרמו את חלקם לגילוי ומחקר של חלקיקי החומר הזעירים ביותר. בימינו, אנשים רבים מחזיקים בידיים את האופטיקה שבתווך: מצלמות דיגיטאליות, עדשות רחבות וצרות, חיישנים רגישים ואמצעי עיבוד ממוחשב. כל אלה מאפשרים למשתמשים לצפות בעולם בדרך חדשה, שונה מזו שהעין האנושית מאפשרת. אני חושבת שבחיים שלנו כיום, כשהצילום זמין ונפוץ כל כך, הוא יכול לשמש כאמצעי להרחבת עולמו של הפרט, ולעזור לו להכיר יותר את עצמו בהקשרים שונים. אבל כדי שמישהו יתחיל ללמד את עצמו, נדרשת גם תשתית תרבותית, והחיבור עם רעיונות מעולם התוכן של הפסיכולוגיה החיובית יכולים לסייע ולקדם את השימוש בצילום ככלי לחקירה ולימוד עצמי.

מנקודת המבט של הפסיכולוגיה החיובית, חקר האושר, החוסן הנפשי והשגשוג האנושי מעוגן בפעילות מחקרית רבה באקדמיה. בנוסף, יש עוסקים בתחום שמפתחים שיטות ייעוץ והתערבות, שנועדו לשפר את החיים של אנשים נורמטיביים, שלא סובלים מהפרעות נפשיות. השיטות מחלחלות לתחומי פעילות מגוונים, למשל חינוך וניהול, ולעתים משפיעות על החיים שלנו, גם אם אנו לא משתתפים באופן פעיל בתהליך ייעוצי. היות שיצירת דימויים הפכה בתרבות שלנו לפעולה כל כך יומיומית מוכרת ונפוצה, הצילום יכול לטענתי לשמש כתשתית, עם ערך מוסף ייחודי, בלמידה ויישום של עקרונות הפסיכולוגיה החיובית, גם באופן אישי, גלוי או סמוי.

 עוד על פסיכולוגיה חיובית וצילום

Scroll to Top