19אוק

מחשבות על צילום בתל אביב

חברים שלום,
בערב החג השני בסוכות, התקבצו על במת "בית היוצר" שבנמל תל אביב, משוררים, מוזיקאים וצלמים, והעניקו לקהל מופע חד פעמי, שהוקדש כולו לעיר תל אביב. סדרה מתצלומי תל אביב שלי הוצגה בטנגו מרגש עם רוני סומק שהקריא משיריו, וליוותה גם את אלונה דניאל שניגנה ושרה "על גגות תל אביב".
לצד התמונות שצילמתי במופע, אני מצרפת הפעם מחשבות על חווית הצילום בתל אביב. צילומי הרחוב מספרים, ללא מילים, סיפור שהוא בין חוויה פרטית לתרבותית, בין הפנים אל החוץ, ושבריר של שנייה שנלכד בדימוי, מייצג לעתים דווקא מצב מתמשך, אישי או חברתי.

קירות מספרים
כל תצלום שיש בו גרפיטי, הוא סיפור עם ארבעה גיבורים: אמן הרחוב שהשאיר את חותמו על הקיר, עובר האורח שנתפס בעין העדשה, הצלם שחיבר סיפור ויזואלי מזווית אישית, והצופה שיצק במוחו את הפרטים לכדי משמעות חדשה. העיר פועמת בקצב שבו חולפים בה אנשים, לצד הסיפורים המרוחים על הקירות. כך אני אוהבת לחקור את העיר. לצילום שברקע, ושניתן לצפות בו גם כאן, קראתי "העד הדומם". צילמתי אותו בחצר אחורית מוזנחת ביפו. מיהו העד הדומם כאן, הילד שמשחק לבדו או הקיר השותק ומתבונן בו בעיניו המצוירות?

LSH.250913.9924p

קצוות מתחברים 
תל אביב היא עיר של ניגודים, ואכן, אפשר למצוא בה הכל. לפעמים החיבור בין הקצוות הוא זה שמעניק משמעות לדימוי. בצילום שברקע, ושניתן לצפות בו גם כאן, איש של צווארון כחול ואיש של צווארון לבן יוצרים יחד, בלי לדעת, רגע אישי-משותף. פרט לקצוות המעמדיים, יש כאן עוד ועוד ניגודים: האיש שבצל לעומת זה שבאור, האחד בפנים והשני בחוץ, זה על הקרקע והאחר שתלוי באוויר. אולם, שם התצלום, "גברים בעבודה", מכיל את האפשרויות כולן.

LSH.250913.9904p

מעגלים נסגרים
הנה תצלום של דמות חולפת, חומקת במורד חדר המדרגות המעגלי. ניתן לצפות בו גם כאן. "חפש אותי הלילה במקומות סגורים, חפש אותי בבית ובבתי זרים", כך אלונה דניאל, בשיר "על גגות תל אביב". כשהתוודעתי לשיר, לפני יותר משני עשורים, לא העליתי בדעתי שיום אחד אשתתף במופע לצד המשוררים הנפלאים. גם לא ידעתי דבר על ההרמוניה שבין הוויזואלי לפואטי. אבל גווני החוויה האנושית משותפים, כך מסתבר. הם רק באים לידי ביטוי בערוצים אחרים. כולנו דומים זה לזה, יותר מאשר שונים, ולכן אולי, מקורות ההשראה הם אין-סופיים.

LSH.250913.9943p

תל אביב היא גם המקום שבו אני עורכת את רוב מפגשי הלימוד והצילום התרפויטי "לשים את האושר בפוקוס". עושר הגירויים שהרחובות בעיר מציעים, מאפשר לכל אחד לתרגל, ולברור לעצמו חידוש ועניין גם בתוך הידוע והמוכר. אני מזמינה אותך לקרוא עוד מחוויות הצילום התרפויטי בבלוג שלי, להגיב ולשתף, וכמובן, להיות בקשר, ולחשוב על הזדמנות הבאה לצאת לצלם יחד.

להתראות,
ליטל

(מתוך ניוזלטר 09.10.13)

רוצים ללמוד עוד? צרו קשר

שם (חובה)

דואר אלקטרוני (חובה)

נושא

תוכן ההודעה

© Copyright 2013, All Rights Reserved